תשובה אינו נאמן משום דהוי מגו במקום עדים דאנן סהדי דאם גירשה קלא אית ליה למילתא כדאמרינן פ"ב דכתובות ואם הוא כהן שוייא אנפשיה חתיכה דאיסורא והיא אינה מותרת לאחר עד שיגרשנה בפנינו ואם הוא ישראל (וצריך) [ורוצה] לקיימה צריך לקדש אותה פעם אחרת כי לפי דבריו גרושה היא ואסור בפנויה וזה פשוט הוא. ומה שיש לדקדק הוא אם אמר גירשתיה במקום פלוני דמשום הכי לית הכא קלא שנתגרשה ולא הוי מיגו במקום עדים וי"ל דאפילו בכי האי גוונא אינו נאמן להתירה לעלמא בלא גט אחר דאם איתא דגרשה במקים אחר כשבאו לכאן היה יוצא עליה שם גרושה והדר הוי מיגו במקום עדים. ואם אין כאן מי שיודיע שהיתה אשתו פשיטא דנאמן לומר קדשתיה וגרשתיה שהפה שאסר הוא הפה שהתיר:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתשל״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.