תשובה מהר"ר ישראל הראה פנים להתיר בכיוצא בזה כאשר כתב בשורש רט"ו ואין דעתי לסמוך על הוראה זו דכולה מלתא תליא אי שפכי להדדי דהרי הן כא' אפילו לא יהיו מחולקים מתחלתן מה בכך ואי לא שפכי להדדי אפילו יהיו מוחלקין ויש במקום חבורן כאצבע מה בכך על כרחין תרתי נינהו. ואין ראיה מההיא דשני בני מעים חדא דלא דמיין ותו דאין מדמין בטרפיות וכבר היה מעשה כזה במצרים ובדקתי אותה והוו שפכי להדדי והכשרנוה ואם לא הוו שפכי להדדי לא הוו מכשירים לה אע"ג דהוו מוחלקין במקום חיבורן:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתשכ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.