תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתשט״ז סימן ב׳

תשובה דבר זה מחלוקת בין הראשונים כי רש"י ור"י וסמ"ג וקצת מפרשים אמרו שהיא אסורה משום שהם מפרשים מתני' דפרק האשה שנתארמלה האשה שנחבשה ביד עכו"ם וכו' באשת ישראל וכתב מהרר"י וז"ל ולא ידענא שום גאון דכתב בענין זולתי הרמב"ם לחודיה ואיך יתכן למשבק כל הני ולמיסמך אהרמב"ם לחודיה עכ"ל. ותמהתי עליו שהרי כל הגאונים הולכים בשיטת הרמב"ם לפרושי מתני' באשת כהן דוקא וז"ל הר"ן בהלכות אבל ר"ח והגאונים פירשו משנתינו באשת כהן אבל באשת ישראל אפי' ע"י נפשות מותרת וכן כתב הרמב"ם עכ"ל וכתב בעל מ"מ וז"ל עלה דמתני' ופירשוה כל הגאונים דוקא אם היה הבעל כהן וה"ה לינשא לכתחלה לכהן אבל לישראל ודאי לא חיישינן שמא נתרצית וכן הכריחו האחרונים ז"ל ע"כ ובעל מ"מ הוא תלמידו של הרשב"א. הרי לך בהדיא שכל הגאונים וכל האחרונים הם בשיטת הרמב"ם ואיך נשבוק דברי הגאונים שהם דברי קבלה ונסמוך על דברי הרבנים אשר הזכרנו לאסור אשה על בעלה וכ"ת משום דהלכתא כבתראי הרי כתב בעל מ"מ שכן הכריחו האחרונים והאחרונים הם הרמב"ן והרשב"א והרא"ה והריטב"א שהיו קרובים לדורו ואע"פ שאיני כדאי להכניס ראשי בין הרים גבוהים שמא ירוצו את גלגלתי מ"מ תורה היא וללמוד אני צריך שהרי הכתוב אמר עליהם וימינם מלאה שוחד והדבר ידוע ומפורסם ומעשים בכל יום שמצילין לקוחים למות ע"י שוחד הילכך בטוחה היא ולא תתרצה. ועוד שאנו רואין שאין חובשין הנשים אלא במקום מיוחד להן ושומרין עליהם מבחוץ ואם תעשה נבלה כזאת בבית הסוהר יהרגו את השומרים או יענישו אותם מר ממות הילכך לא חיישינן שמא נתרצית ומותרת לבעלה ישראל. והרב מהר"ר ישראל לא ראה לא דברי הגאונים ולא דברי האחרונים אלא אותם הספרים אשר לפניו ולפיכך כתב מה שכתב והאשה מותרת לבעלה ישראל: