תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרצ״ט סימן ב׳

תשובה הדבר ברור שהחלוקה אשר חלקו אינה כלום להפקיע שעבוד כתובת האלמנה כיון שלא נקרעה כתובתה ולא כתבו שובר ולא שטר מחילה. גם מלשון השאלה נראה שלא קנה הבן הגדול שאר הקרקעות מתפיסת הבית כשאר הקונים ע"י ב"ד אלא פרע למלך החוב שהיה על אביו והחזיק בקרקעות תחת המעות אשר פרע שאם היה קונה אותם מתפיסת הבית כשאר קונה קרקעות לא היתה יכולה לטרוף אותם אע"ג דקי"ל דקרקע נקנה בחזקה מ"מ בעינן דעת מקנה שיאמר לו לך חזק וקנה ואע"ג דקי"ל לכרגא ולמזוני מזבנין בלא הכרזה וזה שבא לפרוע חוב המלך הוי ככרגא מ"מ מכירה מיהא בעיא ע"י ב"ד שכפי הנראה מן השאלה הבת הקטנה היתה ואפי' את"ל שהיא גדולה מ"מ היה צריך דרך מדרכי הקנין וע"י ב"ד. וכפי מה שבא בשאלה לא היה שם מכירה ולא שטר קנין ולא דרך מדרכי הקנין אלא שהחזיק בקרקע והוי כעין משכנתא הילכך אם יברר הבן שב"ד מכרו לו הקרקעות תחת המעות אשר פרע למלך אע"פ שלא הכריזו עליהם הדין עמו ואין האלמנה טורפת אותם ואם לא יוכל לברר זה שורת הדין נותן ששמין הקרקעות וכל מה שיעלה יותר ממה שפרע למלך נוטלו האשה לתשלום כתובתה על מה שלקחה בתחלה כי החלוקה הראשונה אינה כלום כאשר כתבתי. ועוד כי בטעות היתה שהכל היה משועבד לחוב המלך ואפילו שערי דבדא משתעבדי לכרגא ואין ירושה ולא פריעת כתובה אלא אחר פריעת חוב המלך ומלכא אמר שיהא הכל משועבד לו ושיהא קודם לכל ודינא דמלכותא דינא ואחר פריעת חוב המלך נוטלת האשה כתובתה שהיא כבעלת חוב וכשתנשא הבת נוטלת עישור נכסי והשאר ליורש ועל דרך זה חולקים עתה ואם הבן הוציא הוצאות על הקרקעות שמין לו וידו על העליונה שהרי ברשות ירד: