תשובה כיון שלא פסקו הדמים לא סמכה דעתיה שלא יהיה קנין סודר יותר גדול מהגבהה תו אחד משאר דרכי הקנין וז"ל הרב פ"ד מהלכו' מכירה זה כלל גדול יהיה בידך הקונה את המטלטלין אם פסק הדמים ואח"כ הגביה קנה ואם הגביה תחלה ואח"כ פסק הדמים לא קנה באותה הגבהה עד שיגביה אחר שפסק או ימשוך דבר שאין דרכו להגביה והכי מפורש בברייתא וטעמא משום דלא סמכה דעתיה דמוכר ואין בזה חילוק. בנ"ד נמי כיון שלא פסק דמים לא סמכה דעתיה דמשכיר אע"ג דקנו מידו ואם היו דמי שכירות הבית קצובין קנה ונותן לו כפי מה שהיו קצובין. עוד יש ראיה ממה שכתב הרב פי"א וז"ל חייב עצמו בדבר שאינו קצוב כגון שאמר הריני חייב לזון אותך או לכסות ה' שנים אע"פ שקנו מידו לא נשתעבד שזו כמו מתנה היא ואין כאן דבר ידוע ומצוי שנתנה במתנה וכן הורו רבותי ע"כ בנ"ד נמי כיון שאין השכירות ידוע לא סמכה דעתייהו דשוכר ומשכיר ואין הקנין כלום:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרפ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.