תשובה ה"פ השתא דאתית למימר דלא פליגי רבנן עליה דר' מאיר אלא באכילה דמעשר אבל (באכילה) [בנגיעה] דמעשר ובאכיל' דחולין לא פליגי מצינן למימר דכלהו אליבא דרבנן וה"פ דמתני' נוטלין לידים לחולין בנהמא דחולין ולמעשר לאכילה דמעשר בין נהמא בין פירי וברייתא דקתני מה שאין כן במעשר וכ"ש חולין ה"פ מה שאין כן במעשר בנגיעת מעשר וכ"ש חולין בנגיעת חולין דבכל גוונא אין צריך נטילה וכ"ש באכילת חולין פירוש שאין צריך נטילה אבל אכילת נהמא דחולין צריך נטילה והא דתנן וחכמים אוסרין במעשר ה"פ אוסרין באכילת נהמא דמעשר עד שיטול דלא פליגי רבנן עלייה דר' מאיר אלא באכילה דמעשר דהוה מצי תלמודא לתרוצי כלהו אליבא דרבנן אלא כולה באכילה עדיפא לי' ומשום הכי לא הדר לתירוצא קמא הא ר' מאיר הא רבנן. ומה שכתבו התוספות וה"ה דמצי למימר וכו' לאו מילתא באנפי נפשה היא אלא אסוקי מילתא קמייתא הוא דאמר והשתא לא הוצרך לתרץ תו וכו' דהוה מצי למימר מעשר נמי לא קשיא הא באכילה הא בנגיעה אלא כולה באכילה עדיפא ליה:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרפ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.