תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרע״ט סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה מסתברא דאמרה אפי' בחולה שאין בו סכנה אלא שהוא בהול למהר רפואתו והוי אנוס אע"פ שהסמנין נמצאו ביד אחרים כיון שהוא נבהל למהר רפואתו אין לו אלא שכרו דומיא דמי שהיה בורח מבית האסורים מי לא עסקינן שהיה חבוש על ממון ואין שם סכנת נפשות ומי לא עסקינן שהיתה מעבורת אחרת ופגע בזו תחלה אבל אם אינו בהול על הרפואה והסמנים מצוין ביד אחרים מסתברא שנותן לו כל מה שהתנה עמו אע"ג שלא הפסידו כלום מ"מ כל תנאי שבממון קיים ואם אין הסמנים מצויים ביד אחרים כלל אע"ג דאינו בהול כ"כ על רפואתו מסתברא דאין לו אלא מה ששוים הסמנין דסוף סוף אנוס הוא כיון שאין שם אלא אלו ואם החולה הוא מסוכן בכל גוונא אין לו אלא דמי סמנין ואפי' בכה"ג נותן לו רפואתו כפי מה שהתנה עמו כי החכמה אין לה דמים ידועים:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.