תשובה כבר קדמך בעל מ"מ אבל לדידי לא קשיא כלל דהא ניחא בזמן שהאבידה בתוך בית הקברות אבל בזמן שהיא בסוף בית הקברות דמצות השבה וטומאה באין כאחת מאי איכא למימר משום הכי נקט הטעם שהוא כולל אפי' שאבידה בסוף בית הקברות ומפני שזה הטעם כללי בכל התלמוד כתב רבינו בסמוך ראה את האבידה ואמר לו אביו אל תחזירנה וכו' אע"ג דאיכא טעמא אחרינא דעדיפא מינה דהוא ואביו חייבין בכבודו וכיון דלענין דינא לא נפקי מינה מידי נקט טעמא דכייל לכל המצות. א"נ נתכוון רבינו לאשמועינן דאפילו מצות עשה של כיבוד אב ואם דתלי ביה אריכות ימים לא דחי עשה ולא תעשה אע"ג דלא צריכינן ליה הכא דשניהם חייבין בכבוד הקב"ה נקט ליה לאשמעינן בעלמא דאע"ג דהוא עשה חמור אינו דוחה את לא תעשה ועשה. והשתא ניחא מאי דהוה קשיא לן אמאי איצטריכו לומר דאין עשה דוחה לא תעשה ועשה דל מהכא לא תעשה מאי אולמיה דהאי עשה מהאי עשה דלידחי ליה קמ"ל דעשה דכיבוד אב ואם חמיר טפי לא דחי אפילו עשה גרידא וכ"ש אי איכא לאו בהדיה:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרע״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.