תשובה לא מבעיא לדעת מהר"ם ז"ל שהשיב להרא"ש איני אומר לדבק טוב הוא אלא אפילו לדעת המתירים אין לו תקנה אלא להסיר היריעה לשתי סיבות אחת שלא התירו הדבק אלא במקום שיכול לתפור אבל קרע שנכנס לתוך ארבע שיטות שאין כשר על ידי תפירה אינו כשר על ידי דבק ועוד שלא התירו הדבק אלא כשנכנס הקרע בין תיבה לתיבה או בין אות לאות שלא שינה הקרע צורת האות אבל כשהפסיק הקרע את האותיות הרי הפסיד צורת האות וחלק אותה לשתים ואעפ"י שע"י הטלאי והדבק תחזור האות לצורתה מ"מ הרי היא פסוקה ע"כ. וכבר היה אפשר לעשות תקנה ע"י הדחק לדעת מהר"י קולון כפי מה שכתב בשורש קכ"ב והוא להרחיב הקרע עד שיוסרו משם כל האותיות. הפסוקות ולעשות לו טלאי מגויל ולהדביק אותו יפה יפה מאחורי הדף ולכתוב האותיות על הטלאי בעצמו ואעפ"י שתהיה התיבה מקצתה על הטלאי ומקצתה על הספר אין בכך כלום לדעת האומרים לדבק טוב הוא אבל לא הסכמתי בזה התיקון ועיין בשורש ההוא ותראה כמה נדחק להעמיד המנהג שהיה מנהגם לכתוב על הטלאי ואני איני אומר לדבק טוב הוא אלא לסלק היריעה ולכתוב אחרת. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרנ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.