תשובה דבר זה העלה הרב בעל מ"מ פרק י"ג מהלכות גזילה ואבדה גבי הא דמצא ספרים קורא בהם וכו' ולא ילמוד בהם בתחלה כלומר בדבר שלא קרא מעולם מיהו כתב הרשב"א בשם הרמב"ן ז"ל דלא איתמר האי דינא אלא בס"ת נביאים וכתובים שמי שהוא רגיל בהם אינו צריך ליגע בהם כלל ושאינו רגיל בהם נוגע בהם ומושך אילך ואילך ויש לחוש שמא יקרע אבל עכשיו שנהגו לכתוב תלמוד השונה פרקו מאה פעמים ומי שלא ראה אותו מעולם צריך ליגע ולמשמש לפי שהוא צריך מחשבה יתירה וילמוד לכתחלה דאדעתא דהכי אושליה ע"כ. ואע"פ שלא כתב אלא בדין השואל נראה שהוא הדין לאבדה וצריך עיון עכ"ל. ולכאורה היה נראה לומר דדוקא בדין השואל אמרה דאדעתא דהכי אושליה אבל לא באבידה דליכא הך טעמא ולפי שטה זו לא ילמוד בהם כלל אלא ינער אותם אחת לשלשים יום כדי שלא יאכלם עש ואפי' היה המוצא חכם גדול. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דניחא ליה לאיניש דליעבד מצוה בגופיה ובממוניה ואנן סהדי דניחא ליה לבעל האבדה שיקראו בו וישמרנו ומ"מ מודה אני שלא יתננו לקטן ללמוד שקרוב הדבר שיקרענו ומעשים בכל יום שהקטנים מפסידים הספרים ואנן סהדי דלא ניחא ליה לבעלים בהכי:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרנ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.