תשובה תנן באחד בתשרי ר"ה לשמיטין וליובלות לפיכך כל הפירות שהגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה הרי הם כפירות שנה ששית לכל הדברים ועונת המעשרות לענבים היא משיראה החרצן שלהם מבחוץ והדבר ברור שכל הענבים הגיעו לעונה זו קודם ר"ה ואם כן הרי הם כפירות שנה ששית וחייבין במעשר ואע"ג דיין לא נגמרה מלאכתו עד שיניחו אותו בחביות וישלה הזגין והחרצנים מעל פי החבית והרי לא נגמרה מלאכת היין עד השנה השביעית מ"מ לא תלו הדבר בגמר מלאכה אלא בהגעת עונת המעשרות דתנן ושאר כל הפירות כעונתן למעשרות כן עונתן לשביעית וכתבה הרמב"ם פ"ד מהלכות שמטה ויובל וז"ל פירות ששית שנכנסו לשביעית אם היו תבואה או קטניות או פירות האילן והגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה הרי אלו מותרין ואע"פ שאסף אותם בשביעית הרי הם כפירות ששית לכל דבר ע"כ הא למדת שאפילו היו הענבים משדה של ישראל חייבין במעשר כיון שהגיעו לעונת המעשרות קודם ר"ה. אבל בנ"ד שהם משדה של עכו"ם אני אומר דאפילו הגיעו לעונת המעשרות בשנה השביעית חייבין במעשר דהא טעמא דפירות שנה שביעית פטורים משום דהוו הפקר לכל דאפקעותא דמלכא היא וקי"ל הפקר פטור מן המעשר ואפי' הבעלים בעצמן אין זוכין בפירות שביעית אלא מטעם הפקר ומצות עשה להשמיט כל מה שתוציא הארץ בשביעית אלא יפקיר הכל ויד הכל שוין בו וכל הנועל כרמו או סג שדהו בשביעית ביטל מצות עשה. אבל עכו"ם שקנה קרקע בא"י וזרעה בשביעית פירותיה מותרין ואין דין שביעית נוהג בהם בין להקל בין להחמיר שהרי אין הדבר הפקר לפוטרו מן המעשר שהרי בדמים קנה הענבים ולא זכה בהם מן ההפקר הילכך לא שנא פירות ששית שנכנסו לשביעית או של שביעית עצמה או של שביעית שנכנסו לשמינית כיון שלקחו מן העכו"ם וגמרן ביד ישראל חייבין בתרומה ומעשרות כשאר השנים אבל לענין מעשר שני נראה שיש חלוק שאם הם של שנה ששית שנכנסו לשביעית נוהג בהם מעשר עני שהרי הם של שנה ששית ואומר לעניים אני בא מכח העכו"ם ואם הם פירות שהגיעו לעונת המעשרות בשביעית אין כאן לא מעשר עני ולא מעשר שני שלא נתחייבו באלו אלא בשאר השנים ואע"ג דחייב להפריש תרומה ומעשר ראשון לפי שאין אלו תלויין בשנים וכיון שאין הדבר הפקר ראוי לחייבו אבל מעשר שני תלוי בשנים וראשון ושני רביעי וחמישי נוהג מעשר שני שלישי וששי נוהג מעשר עני ואם אתה אומר ינהוג נמי בשביעית בשל עכו"ם לא ידענא מה ינהוג אם מעשר שני אם מעשר עני. כללא דמילתא אין הפרש בין שנה זו לשאר השנים אלא שאין צריך לפדות מעשר שני לפי שאינו נוהג בשביעית: שני אלפים רכב
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרכ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
