תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרי״ט סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה אשה זו מגורשת גמורה היא ונוטלת כתובתה ונעשה כמי שצווח על ביתו שנפל או על ספינתו שטבעה בים חדא דקי"ל אין אונס בגיטין ואפי' אונס דשכיח ולא שכיח וכ"ש הא דשכיח דכיון שיכולה להתחבא דבר מצוי הוא [כיון] שלא היתה חפצה בו והו"ל לאתנויי וכיון דלא התנה גמר וגירש ולא הוציאו מזה הכלל אלא אכלו ארי וכיוצא בו דלא שכיחי. ותו כיון שהאמינה עליו שלא נתפייסה מה לי אם עומדת לפנינו ואינה רוצה להתפייס ומה לי אם החביאה עצמה כדי שלא ירבה עליה רעים הרי לא נתפייסה ואינה רוצה להתפייס וגדולה מזו אני אומר אפי' עומדת לפנינו ועדים מעידים שבא ופייס היא נאמנת לומר שלא בא או שבא ולא פייס שהרי האמינה כמאה עדים וכן כתב הריב"ש בתשובה סימן שנ"ח ולענין כתובה הרי כתב לה כשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.