תשובה לא חלה כלל לפי שהשביעו לבטל את המצוה שהרי אמרו אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ וכי אם ימצא רב אחר שלמדו יותר מזה ומצליח טפי לא נמצא בטל מת"ת מי גרם זה רבו שהשביעו וכבר שאלתי על זה כמה פעמים והעליתי כי שבועה זו לא חלה ואע"פ שהוא דבר פשוט כתבתי ראיותי לחכמי שאלוניק ששאלוני על זה ועתה אין לי פנאי להאריך וכל רב וחכם שמשביע שבועה כזו להנאת עצמו הוא הנאת ממון או הנאת (ממון) [כבוד] וגורם רעה לעצמו וגורם ביטול תורה ונותן מכשול לפני הנשבע ואם מפני הנאת ממון מה אני בחנם אף אתם בחנם ואם מפני הנאת כבוד אפילו שלא היתה שבועה לבטל את המצוה כגון שבועת משה ליתרו ושבועת צדקיה לנבוכדנצר איכא כמה רבוותא דאמרי דאם התירוה מותר ובנ"ד אין צריך התרה לדעתי ואת"ל מתירין לו אפילו שלא מדעת המשביע והבו דלא לוסיף עלה:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרט״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.