תשובה איברא שדבור זה מעט הכמות ורוב המבוכה ולפיכך אני חושד שיש טעות בו ומ"מ להוציאך חלק אי אפשר דע כי הלשון הוא מהופך וכך צריך פירוש הקב"ה. והא אמרת וכו' ונשמרו מפי' רש"י ז"ל שפי' כאלו כל מעיו קדש ואסור להכחישן וכו'. דקשיא להו ז"ל דאין נכון לומר שהקב"ה שרוי בתוך מעיו של אדם. ותו דלא שייך ביה הכחשה. ותו דמאי פריך אדרבה כל המתענה ואין ממלא כריסו עדיף טפי ומשום הכי פי' כאלו מעיו קדש ואסור להכחיש את הקדש והשתא פריך שפיר ואע"ג דפשטיה דקרא איירי בהקב"ה דכתיב בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר מ"מ רמיזא בעלמא היא מרישיה דקרא והתוספות תפסו פשטיה דקרא דאיירי בקב"ה והכי משמע נמי מדקאמר כאלו קדוש שרוי בתוך מעיו ולא שהוא שרוי ממש אלא כאלו הוא שרוי בתוך מעיו ובשלמא לפרש"י ז"ל פריך שפיר דאסור להכחיש את הקדש ואצטריך לשנויי הא דמצי לצעורי נפשיה הא דל"מ לצעורי נפשיה אלא לפי פי' התוס' מאי פריך ומאי משני אדרבה משום דקב"ה שרוי בתוך מעיו צריך להיות גם הוא קדוש ולא יאכל אלא כדי להחיות גופו לבד ותירצו דהכי פריך והא אמרת לעיל שנקרא קדוש כלומר שהיושב בתענית נק' קדוש אבל מי שאינו יושב בתענית לא נקרא קדוש ואמאי כיון שהקב"ה שרוי בתוך מעיו אמאי לא נקרא קדוש ואצטריך לשנויי לא קשיא הא דמצי לצעורי נפשיה נקרא קדוש הא דלא מצי לצעורי נפשיה לא נקרא קדוש דכיון דקב"ה שרוי בתוך מעיו לא בעי לכוף את בני מעיו כיון דלא מצי לצעורי נפשיה ואדרבה נקרא חוטא ובהא מודה ליה לשמואל כנ"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתרי״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.