כבר קדמך המרדכי וכמה אחרים שאמרו שאין לברך דכיצד יאמר אשר קדשנו במצותיו וציונו והוא לא נצטווה על זה ונ"ל בטעמו של הרא"ש ז"ל דמשום שלום הבית קבעוה חובה שהרי בליל שבת אין שם מצוה מפורשת אלא שהוא בכלל כבוד שבת ונצטוינו על כבוד שבת ביוה"כ נמי כתיב ולקדוש ה' מכובד ואמרינן בגמרא זה יוה"כ וכיון שאנו מצווין לכבדו הדלקת הנר בכלל מצות כבוד הוא ומצי לברוכי ולא דמי לערבה שאין לה עיקר מן הכתוב כלל ואין בין יום הכיפורים לשבת אלא ששבת זדונו בסקילה ויום הכפורים זדונו בכרת הלכך לכבוד נמי שוים הם:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתר״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.