תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקצ״ט סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה לא ידעתי מקום לשאלה זו כיון שפירות נטע רבעי דינם להעלותם לירושלם הגדלים בירושלם הרי אוכל אותם בתוך ירושלם ואין צריך לא פדיון ולא חלול ומה שלא הוזכר בדברי הפוסקים לרוב פשיטותו ועוד שאסור ליטע אילנות בתוך ירושלם אבל עתה שהיא ביד עכו"ם והם נוטעים בה אילנות נ"ל דאפי' ישראל מותרין וכבר כתבתי על זה בתשובה אחרת ומה שיש לדקדק בזה אם ישראל דהם עתה בתוך חומת ירושלם הראשונה כי נראה ששכונת היהודים הוא בעיר ציון וכן אומרים הישמעאלים עד היום הילכך אם הפירות ההם גדלו בתוך ירושלם כלומר מפתח השוק ולפנים אוכל אותם שם בלא פדיון כלל ואם גדלו הפירות בתוך השכונה צריכין פדיון מן הספק ולא יברך כי שמא אנו דרים בתוך מחיצות ירושלם ומסתברא לי כיון שהדבר ספק מחלל אותם לכתחלה על שוה פרוטה ודיו ומעשר שני אין נאכל בזמן הזה בירושלם ואין פודין אותו בירושלם אלא א"כ נטמא ונטע רבעי נאכל בזמן הזה בירושלם הילכך נפדה הוא בירושלם אע"פ שלא נטמא דהא בהא תליא:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.