תשובה יפה שאלת שכן כתב בפי' המשניות הלכה כנמנו ואמרו אבל הכא פסק כר' יוחנן ור"ל דאיתמר רבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית לעולם ששית כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפי' כזית ונעשת ככר חייבין עליה משום טבל הרי שני המאמרים הללו לפי פשטן חולקים על מה שנמנו באושא ואמרו אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית וזה אי אפשר שיחלוק רבי יוחנן ור"ל על מה שנמנו באושא ואי איתא הוה ליה לתלמוד לפרושי. אלא ודאי הכי מפרש רבי יוחנן מלתייהו דחכמים דנמנו ואמרו אחר לקיטתו למעשר היינו בשאר שני שבוע אם נוהג בו מעשר עני או מעשר שני ואמרו אחר לקיטתו אבל בת ששית שנכנסה לשביעית לא איירי בה ואתא ר' יוחנן למימר דאזלינן בה אחר חנטה להחמיר וצריך לעשר כאלו היא בת ששית שלא נמנו ואמרו בתר לקיטה לפוטרה מן המעשר אם נכנסה לשביעית. ולענין אם נוהג בה דין שביעית אזלינן בתר לקיטה כנמנו ואמרו וזהו שכתב הרב ואפי' היה ככר בששית הרי הוא כפירות שביעית ומתעשר כפירות ששית להחמיר והאי להחמיר קאי אסיפא אבל רישא דקאמר הרי הוא כפירות שביעית מדינא הוא דהא אזלינן בתר לקיטה נמצאת למד דפסק כרבותינו שנמנו באושא וכר' יוחנן דפריש מלתייהו ודוק ותשכח שעלה פסק רבינו כהוגן וכשורה:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקע״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.