תשובה כבר ידעת כי נותן טעם בר נותן טעם בבשר בחלב מותר לכתחלה מההיא דדגים שעלו בקערה ובתנאי שיהיו שני הטעמים של היתר הילכך בנ"ד איכא ב' טעמים של היתר החלב נתן טעם בכלי והכלי בשמן הרי נ"ט בר נ"ט של היתר הילכך מותר לאכול התבשיל לכתחלה. ואפי' לדעת רש"י ז"ל שכתבו בשמו דהא דאמרינן דגים שעלו בקערה דוקא שעלו רותחין מן הכלי לתוך הקערה אבל נתבשלו אסורים דעיקר הטעם נפלט מן הכלי והכא לא שייך ג' נותני טעם שהרי השמן בעצמו קבל טעם מן הכלי וליכא אלא ב' נותני טעם ע"י שנתבשל שהרי השמן נתבשל ביורה חולבת. אלא שיש לומר דע"כ לא החמיר רש"י ז"ל אלא לאכלן בכותח לכתחלה אבל בדיעבד מודה הוא ז"ל דלא עדיף מנותן טעם לפגם דמותר בדיעבד. ותו דיורה חולבת גופה אית בה ספק אם יש בה שלשה נותני טעם שמא לא בשלו בה חלב בעינו אלא גבינה ע"י משקה נמצאו עתה ג' נותני טעם כיצד הגבינה במשקה והמשקה ביורה והיורה בשמן ועדיין הכל היתר וכיון שהדבר ספק אי איכא שלשה נותני טעם ובדיעבד מודה הוא ז"ל שמותר. שוב נתברר שהכלי לא היה בן יומו ונותן טעם לפגם הוא ומותר ומ"מ אע"פ שהיה הכלי בן יומו דעתי להקל מהטעמים שכתבתי אפי' לדעת רש"י וכ"ש לדעת האומרים דההיא דדגים שעלו בקערה אפי' נתבשלו בה מותר לכתחלה לאכלן בכותח:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקנ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.