תשובה לכאורה משמע דוקא ארוסה דכולה סוגיין דפרק מי שמת בארוסה מיירי. ותו דטעמא דגזרה שמא יאמרו קדושין תופסין באחותה משמע דלא שייך בנשואה כי לא יאמרו קדושי טעות הוו ולפיכך חזרו כיון שנשאת יאמרו קדושין הוו ולפיכך נשאת לו הילכך אפי' יחזרו הקדושין לא יאמרו קדושין תופסין באחותה. אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלאו הכי אלא לא שנא ארוסה ולא שנא נשואה. הקדושין מתנה גמורה הם חדא שלא מצינו אחד מהמפרשים והפוסקים הנמצאים אצלינו שיחלק בין ארוסה לנשואה והא דאמרי כולה סוגיין בארוסה חדא דאורחא דמילתא דבארוסה איכא חזרה ולא בנשואה. ותו דלרבותא נקט ארוסה דאע"ג דאנן סהדי שלא נתן לה אלא ע"מ לישא אותה אפ"ה לטיבועין נתנו וכפרש"י ז"ל לטיבועין נתנו שאם תמות ולא יזכה לישאנה יהיו אבודים ולא יחזרו לו ע"כ וכ"ש אם זכה לישא אותה דפשיטא דלטיבועין ניתנו וכן אני מדקדק מלשון ניתנו משמע משעת נתינה ניתנו לאיבוד:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקמ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.