תשובה משום דשל ראש אית בהו קדושה טפי דהא במקום הציץ קיימי ותו דאית בהו שי"ן שהיא הלכה למשה מסיני הא חדא לטיבותא ושל זרוע אית בה חדא לטיבותא דפגע ביה תחלה וקי"ל דאין מעבירין על המצות ואי מהך דפרק הקומץ רבה ה"א מצוה לאקדומי של יד אבל איסורא ליכא שמע מינה מדר"ל דאיסורא נמי איכא. והשתא ניחא ממה שהקשו בתוס' וכיון דכל חד מינייהו איכא חדא לטיבותא בעי היכא עביד דדילמא מצי לאנוחי תרווייהו בהדי הדדי כגון שיקשור בימין של שמאל ובאותה שעה יניח בשמאל של ראש ולא יקדים זה לזה כלל ומשני מדרעא לטוטפתא כלומר לא מטריחינן ליה בהכי אלא יניח של זרוע תחלה ואח"כ ילך לשל ראש אע"ג דשל ראש אית בהו קדושה טפי הרי קדושת הכתב שוה וכל אחת מצוה בפני עצמה ועל כל פנים צריך להקדים של זרוע דכתיב וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפת בין עיניך ומ"מ [אם] הניח שתיהן יחד ליכא איסורא שהרי לא העביר על המצות. ולפי' ר"ת קשיא לי דאיפכא הוה ליה למימר היכי עביד מטוטפתא לדרועא כלומר יניח תחלה בכיס של ראש ואחר כך של יד כדי שיפגע ביד תחלה וצ"ע אם גרסתו היתה כגרסת הספרים שלנו:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקמ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.