תשובה כיון דטעמא הוי משום דקנסינן ליה משום דעבד איסורא כל היכא דמטי ליה הנאה מיניה איכא למקנסיה דאי לא תימא הכי מה הועילו חכמים בתקנתם לעולם יבטל האיסור כדי שיאכלו אותו אותם שמזונותם עליו דהא קא משתרשא ליה. ותו דחדוש הוא מה שכתב רבינו יראה לי כיון שהוא קנס אין אוסרין תערובת זו אלא על זה העובר וכו' משמע דסתמא היה ראוי לאסור אותו על כל העולם אלא כיון דטעמא הוי משוס קנס אין אוסרין אותו על אחרים ותפסת מעוט תפסת דוקא לאחרים שאין מזונותם עליו אבל הנך דמזונותם עליו לאו אחרים נינהו וזה נ"ל פשוט:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקכ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.