שאלת ממני על אחד מהחזנים שאמרו שהיה משים מחלוקת בקהל והסכימו עליו מקצת הקהל והנאמנים וקצת חכמים והטילו חרם שלא יעלה עוד לתיבה להתפלל ואפי' לישב. אחר ימים קיבל עליו שלא יכניס עצמו בשום דבר מחלוקת והקהל והנאמנים נתרצו להחזירו למנויו וכן הסכימו רוב החכמים אשר היו בהסכמה הראשונה ונשארו שני חכמים שלא שאלו את פיהם והחזן עלה וישב במקומו בתיבה אבל לא נעשה שליח צבור ועתה שני החכמים מערערים לומר שעבר על החרס והשאלה היא אם עבר או לא ואם יכולין לעכב בהתרה כיון שהם מיעוט ואם היה צריך התרה או לא. עוד כתוב בהסכמה שקבלו עליהם החתומים בכח חרם שאם יעלה החזן לתיבה להורידו משם אם עברו החתומים שלא הורידוה כשעלה אם איתא שהיו צריכין להתיר החרם:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקי״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.