תשובה הרב הנזכר אשר קטנו עבה ממתני כתב בסוף דבריו ואיני יודע לתרץ לפי גרסת ספרינו ע"כ. אבל אודיעך דעתי ושמא מקום הניח לי דסובר רבינו דאיכא תרי גווני שור הבר אחד ממין השור ואחד ממין החיות ואותו שהוא ממין החיות קרניו נוטין לקרני העזים רחבים קצת כמי שלקח גוף פשוט שיש לו גובה שיהיו קרנותיו זויות נצבות ושזר אותו ופתלו כמו שעושין צמיד של אזרוע כאשר כתב בפי' המשנה ואם תהיה צורתו כך מודה הרב שהוא חיה והוא התאו הנזכר בכתוב ואע"פ שצורת פניו דומים לפני השור אין קרנותיו דומים לקרני השור ולפיכך אמרו שהוא הנקרא תורבלא ואני ראיתיו וקורין אותו בערבי בקר יוחש ויש מין אחר שהוא גדל ביניהם וקרנותיו דומים לקרני המריא אלא שהם עגולים קצת וכיון שאין בקרנותיו ג' סימנין הנזכר דהיינו כרוכות חדוקות והדורות ולא מפוצלות על כרחין מין שור הוא כמו המריא וכמה פעמים שמעתי שבורחים שוורים ופרות מהישוב ליערות ומולידין שם וכפי השתנות מקומם ומאכלם תשתנה צורתם וקרניהן וצדין אותם כאשר צדין שאר החיות וקורין אותו שור הבר ואין ספק כי זה מין בהמה הוא וחלבו אסור ובזה דבר רבינו ופסק כרבנן ודלא כר' יוסי אע"ג דנמוקו עמו דס"ל ז"ל דלא אמרי הכי אלא היכא דיחיד פליג עליה:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתצ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.