תשובה מותרת היא לו שלא אסרה אלא על דעת שתהיה זו כלתו וכיון שנתבטלו השידוכין נתבטל האיסור וכך היה בדעתו בשעת האיסור שאם זו תהיה אשתו תהיה גרושתו אסורה עליו ואם לא תהיה אשתו לא היה בדעתו לאוסרה. תדע מדתלה בדעא הכלה ואם דעתו לאוסרה לעולם למה תלה בדעת כלתו. ותו דבכל נדרי איסור בעינן פיו ולבו שוין ובשעה שהוציא האיסור בפיו לא היה בלבו אלא אם תהיה זו אשתו ואפילו שאלת חכם לא בעי וברור הוא מאוד לא היה כדאי לישאל עליו אלא שאמרת שיש מן החכמים שרצה לאסור גרושתו עליו אפילו שלא ישא את זו ואין חוששין לו:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתפ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.