תשובה כיון שישראל קנה משכונו של נכרי על הקרן ועל הרבית ושמעון פשע שמסר המפתח לנכרי חייב לשלם שמעון הרבית מדין מזיק שעבודו של חבירו ואין כאן חשש רבית שהרי לא היה שמעון לא לוה ולא ערב אלא סרסור בעלמא וכן כתב הרא"ש בתשובה בשם רבי אליעזר בר נתן וכן כתב בשם אבי העזרי נכרי שאמר לראובן הלוה לי מעות על משכוני והלך ולוה משמעון לצורך הנכרי על משכונו של נכרי אי נמי שבקש לו להשיב משכון במקומו ואמר לשמעון זה משכונו של נכרי או אמר לו אני נותן ומזכה משכוני תחת הנכרי ונתרצה שמעון מותר לו ליקח הרבית מראובן דהוה ליה שלוחו דשמעון להלוות לעכו"ם וכן כשיזכה לו משכונו ואם כופר ראובן ישבע שהוא כדבריו ויפטר ואפילו אם העכו"ם אלם ולא פרע לראובן יטול שמעון הרבית אבל אם הזכיר לו שם העכו"ם האלם הרי ידע שאין דרכו ליתן רבית לא יטול משל ראובן וכו' וכ"ש בנ"ד דלאו מדין רבית הוא חייב אלא מדין פושע בממון חבירו שכבר זכה בו כיון שהיה תחת ידו משכון ומ"מ מודה אני שאם היה שמעון ערב אינו פורע רבית כלל ומשביעין אותו אם לקח רבית מן העכו"ם שיתן אותו לראובן ואין לו עליו אלא תרעומא וכן אם היה שום אחריות על שמעון כגון אחריות המשכון או אחריות המעות עד שיגיעם ליד העכו"ם הרי זה אסור דהוי כאלו לוה שמעון מראובן וחזר והלוה אותם לעכו"ה ולכן צריך להזהר כשבא ישראל ללות על משכון של עכו"ם לצורך העכו"ם צריך שיאמר המלוה אתה תהיה שלוחי להביא המשכון ולהוליך המעות לעכו"ם וכן בשעה שרוצה לפדות המשכון באופן שלא יהיה שום אחריות על הישראל השליח וכן העלה הרא"ש ז"ל כלל ק"ה:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתפ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.