(תקפו) שאלת ממני על מה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות כלאים וז"ל הילודים מן הכלאים אם היו אמותיהן מין אחד מותר להרכיבן זה על זה. ואם היו שני מינין אסור להרכיבן זה על זה ואם הרכיב לוקה וכן אם הרכיב זה הנולד אפילו על מין אמו לוקה כיצד פרד שאמו חמור מותר להרכיבו על פרדה שאמו חמור וכן כל כיוצא בזה ע"כ. וקשיא לך מה נפשך אי פסק כחנניה דאמר חוששין לזרע האב א"כ כל פרדות אחת הן ומותר להרכיבן זו על זו דבכל אחת יש צד חמור וצד סוס והכי איתא בגמ' בהדיא פ' אותו ואת בנו. ואי פסק כר' יהודא דאמר אין חוששין לזרע האב הא איבעיא לן בגמ' אי לר' יהודה פשיטא ליה דאין חוששין או ספוקי מספקא ונפקא מינה להתיר פרד עם האם ומסקינן דספוקי מספקא ליה ופרד עם האם אסור וכיון דמספקא ליה מלקות מאן דכר שמיה דדלמא חוששין לזרע האב ואין כאן איסור דנהי דמשום ספיקא אסרינן בין על מין אמו בין שאינו מין אמו אבל מלקות ליכא כלל. ואי פסק כר' אבא דא"ל לשמעיה כי מעיילת כודנייתא בריספק עיין להנך דדמיין להדדי ועייל לי אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב ומשמע ליה אין חוששין כלל וליכא ספיקא ופליג ר' אבא אהאי דמסקינן ש"מ ספוקי מספקא ליה ש"מ דלא מסקינן הכי אלא משום מימרא דרב הונא בריה דרב יהושע דאמר הכל מודים בפרד עם האם דאסור ולית ליה לר' אבא הא דרב הונא וא"כ קשה דלר' אבא פרד עם האם מותר דהא אין חוששין לזרע האב כלל והרב ז"ל מחייב בה מלקות:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתצ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.