(רסח) הגיה על בעל מגיד משנה שכתב ולזה כתב רבינו תוספת בעינוי לבד והקשה עליו ממה נפשך כמבואר בדבריו וכתב לבסוף ואולי יש איזה דילוג בספר ולא ביאר מהו דעת רבינו כי נראה ממה שכתב כשם ששבות מלאכה בו בין ביום בין בלילה וכו' וכן ביציאה שוהה בענויו מעט וכו' משמע דוקא לענין עינוי אבל לא לענין מלאכה כיון שלא ראינו שהזכיר הרב תוספת לענין מלאכה. ואני נשאלתי על זה והוכחתי בראיות ברורות דלדעת רבינו יש תוספ' ליוה"כ בין לענין עינוי בין לענין מלאכה כדעת שאר הפוסקים ותירצתי כל מה שדחקו לרב בעל מגיד משנה לפרש כן בדברי הרב ז"ל והארכתי שם ללמוד זכות על הרב בעל מגיד משנה והרוצה לעמוד עלעיקרן של דברים יעיין באותה תשובה לפי שהדברים שם בארוכה והדין עמו בהגהה זו כי דברי בעל מ"מ בזה מעורבבים ובלתי מתיישבים אלא אחר עיון:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתל״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.