תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתתכ״ה סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

(רסב) על חרדל שלשו מע"ש וכו' ונתן טעם למה כתב הרב דין זה אצל ברירה כי אין זה מענין בורר ולפיכך כתב שאחר שממחה אותו נותן אותו למסננת או איזו ברירה אחרת מדקבע תלמודא מימרא זו אצל משנה דדינא בברירה דנותן ביצה במסננת של חרדל ושאר עניני ברירה וק"ל דאם כן היה ראוי שיזכיר הרב ברירה זו אם מותרת או אסורה ואי משום דקבעא תלמודא עלה דהא דתנן נותן ביצה לתוך המסננת הרב ז"ל לא חבר חבורו בדרך התלמוד אלא כל ענין וענין בדומה לו כמו שמבואר בסדר חבורו. ומה שנראה לי שחשש רבינו שלא נטעה לומר שמותר לסנן החרדל מדקתני ונותנין ביצה טרופה למסננת של חרדל דהוה אמינא דדמיא ליין בין הגתות לכך סמך לו מע"ש ממחה ושותה ומשמע אבל לא יסנן והא דקתני נותנים ביצה טרופה וכו' כגון שהיתה תלויה מע"ש ופרטי הדין דהיינו ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מבערב כתב אותם במקומם פרק כ"ב:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.