שאלת ממני אודיעך דעתי במה שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ט מהלכות מאכלות אסורות וז"ל המבשל בשר מתה או חלב וכיוצא בהם בחלב לוקה על בישולו ואינו לוקה על אכילתו משום בשר בחלב שאין איסור בשר בחלב חל על איסור נבלה או איסור חלב שאין כאן לא איסור כולל ולא איסור מוסיף ולא איסור בת אחת ע"כ. משמע דס"ל דאיסור הנאה לא הוי איסור מוסיף כדעת מקצת מפרשים. והוא ז"ל כתב דאיסור הנאה הוי איסור מוסיף בפרק י"ד וז"ל יש אוכל כזית אחד ולוקה עליו חמשה מלקיות וכו' כיצד כגון טמא שאכל חלב שנותר מן המוקדשים וכו' ולמה חל כאן איסור על איסור שבהמה זו חלבה אסור באכילה ומותר בהנאה הקדישה נאסר חלבה בהנאה ומתוך שנוסף בו איסור הנייה נוסף עליו איסור קדשים ע"כ. הרי שאיסור הנאה חשיב ליה איסור מוסיף הכא נמי אמאי לא אמרינן מגו דאיתוסף על החלב איסור הנייה משום בשר בחלב נוסף עליו נמי איסור בשר בחלב וילקה על אכילתו משום חלב ומשום בשר בחלב:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתת״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.