תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשצ״ה סימן ב׳

תשובה מה שכתבת ראיה מהך דרב כהנא אינה קושיא כלל שהוא ז"ל דקדק וכתב הזומר את האילן כדי שיצמח הרי זה מעין זורע ולא כתב תולדת זורע אלא שהוא אב כמותו וכן כתב בעל מ"מ ואין לנו להקשות על הרב מפרש"י ז"ל דכתב זומר תולדה דזורע. ועל הלשון הנמצא בספרים א"נ וכו' קשיא לי דאין זה מענין השאלה דשיילינן מאי איכא בין אב לתולדה וכך היה ראוי להשיב דאלו עביד שתי אבות בהדי הדדי מחייב אכל חדא וחדא ואלו עבד אב ותולדה דידיה לא מחייב אלא חדא ותו לא דשתי תולדות בהדי הדדי מאן דכר שמייהו. ותו דהוה צריך לפרושי שתי תולדות משני אבות שאין זה הלשון מן הגמ' אלא (פי') [טעות] הוא שנפל בספרים ונ"ל מפני שלא ראה הרב ראיה לדין זה מהלכות שבת לא כתב שם יראה לי וכו' אבל בהלכות שגגות אשר שם עיקר חיוב הקרבנות כתב ויראה לי ולמד אותו ממשנת כריתות פרק אמרו לו ששאל רבי עקיבא את ר' אליעזר בעושה מלאכות הרבה בשבתות הרבה מעין מלאכה אחת שהם תולדות הרבה מאב אחד ופשט לו חייב על כל אחת ואחת ולא קבלה מיניה ומדבעיא ליה תולדות הרבה מאב אחד משמע דתולדות הרבה מאבות הרבה פשיטא ליה לרבי עקיבא דחייב על כל אחת ואחת ומשום דאין זה מפורש בהדיא באותה משנה דדילמא תולדות הרבה מאבות הרבה נמי קא מבעיא ליה א"נ אבות הרבה מעין מלאכה אחת קא מבעיא ליה משום הכי אמר יראה לי וכו'. וא"ת פשיטא כיון שאם עשה שתי אבות חייב שתים הכי נמי אם עשה שתי תולדות משני אבות חייב שתים וי"ל דה"א אבות חשיבי דהוו במשכן ולהכי חייב על כל אחת ואחת אבל תולדות דלא חשיבי כולי האי אימא לא קמ"ל. כללא דמילתא לא היה גירסת ספר הרב כגירסת הספרים שלנו לא בפרק הזורק ולא ביבמות שאם היה גורס כן לא היה אומר יראה לי ובהלכות שבת היה כותב הדין מפורש ואם תשאל למה אני תולה הטעות בגרסת הגמרא ולא בלשון הרב. וי"ל דאם כן היה כותב הדין בהלכות שבת וממה שלא כתב הדין שם משמע שלא היה גורס הך אי נמי הכתוב בספרים שלנו בפרק הזורק (וביבמות) [ובב"ק]: