ולענין אם רצה הזקן להחמיר על עצמו בכיוצא בזה והחכמים האחרים מתירים כתבו בשם הרמב"ן ז"ל שקודם שהרצה דבריו לפניהם שפיר מצי להחמיר על עצמו ואם אחר שהרצה דבריו לפניהם ובטלו דבריו המתירים הענין ההוא אסור לו לנהוג איסור בעצמו והכי מוכח במסכת הוריות ובירושלמי ע"כ. ואני אומר דעבר אדאורייתא דכתיב לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא ועבר נמי אמאי דאמרה תורה אחרי רבים להטות ומרבה מחלוקות בישראל שמי שרואה אותו נוהג כן ינהוג כמוהו ונמצאת תורתינו כשתי תורות לפיכך אני אומר דיש לחכמים למנוע אותו שלא ינהוג מנהג זה אעפ"י שהוא מחמיר. הנלע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשצ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.