תשובה כבר קדמך אחד מן האחרונים שהגיה על הרב ז"ל אלא שצלל במים אדירים ולא עלתה בידו המרגלית שכתב וז"ל ואיפשר ליישבו על קיום מצוה כגון שלא ילבש בגד שעטנז או לא ילבש כלי אשה דשבועה זו אינה חלה אלא בכולל ומ"מ שנה או שנתים לא אתי שפיר והיה נכון לפרשו על לבישת תפילין שהזכיר כבר אך היה ראוי לומר שלא יעלה עליו מלבוש כי רחוק הוא שיהיו תפילין נכללין בכלל בגד עכ"ל. ושני הפירושים כאחד אינם טובים לא בענין ולא בלשון וק"ל אבל הקושיא חזקה היא ואומר דקושטא הוא דמי שנשבע שלא ילבש בגד המתחייב בציצית ודאי חלה עליו שבועה שהרי יכול לפטור עצמו כאשר כתבת. אבל מי שנשבע שלא ילבש ציצית לא חלה עליו שבועה דמשמעות שבועתו הוא שילבש בגד המתחייב בציצית בלא ציצית דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם והבגד טלית קרו ליה אבל הפתילים ציצית קרו ליה וקושטא נמי הכי איתא דכתיב ויקחני בציצת ראשי. ושבועה כזו אע"ג דלא חיילא דנשבע לבטל את המצוה הוא מ"מ בכולל חיילא ובכה"ג איירי הרב ז"ל וה"ק כגון שנשבע שלא יעלה עליו בגד ודעתו היה לאסור עליו ציצית של מצוה וכלל אותו בלשון בגד כלישנא דקרא ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם ואפ"ה כיון שכלל זמן הפיטור עם זמן החיוב חיילא שבועתו בכולל. הא למדת שאם נשבע שלא ילבש בגד ואמר לא היה בדעתי אלא בגד האמור בתורה דהיינו בגד שיש בו ד' כנפות בלא ציצית הרי זה מותר ללבוש שאר בגדים שהרי לא היו בדעתו בשעת שבועה. וגם על בגד של מצוה לא חלה שבועתו לפי שנשבע לבטל מצות עשה ועושה המצוה ולוקה משום שבועת שוא ולאשמעינן האי חידושא כתב שלא יעלה עליו בגד ולא כתב שלא יעלה עליו ציצית דטעמא משום דהוי בכולל חלה שבועתו הא אם לא היה בכולל ואמר לבגד של תורה נתכוונתי לא חלה שבועתו דנשבע לבטל את המצוה הוא דסד"א דלשון בגד כל מיני בגד קמ"ל דבגד של תורה בגד סתם איקרי כיון שפירש שלזה היה דעתו:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשע״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.