תשובה כבר קדמוך רבנן והר"ן ז"ל כתב דלא נתחוורו דבריו ובעל מ"מ כתב דלשון המקבל לאו דוקא אלא המקבל בחכירות ולישנא דמתניתין נקט אלא שכתב ומ"מ היה לו לבאר. ואני אומר שביאר דבריו יפה שכתב מנכה לו מחיכורו ולא כתב מקבלנותו משמע דבחכירות איירי. ותו דבהא ליכא למיטעי כלל דבקבלנות למחצה לשליש ולרביע מה שימצאו יחלוקו ואיפשר דנקט הרב ז"ל לישנא דמתניתין לאשמעינן הא דרב פפא דאמר מכאן ואילך דאיתא בקבלנותא ליתא בחכירותא ודאיתא בחכירותא ליתא בקבלנותא ולהכי כתב דהאי המקבל דקתני מתני' היינו חוכר דומיא דשוכר דהיינו כך וכך כורין לשנה ומשום הכי מנכה לו אבל בקבלנות לא שייכא מתני' כלל ואי דוקא קאמר לא הוה שתיק מיניה הראב"ד ז"ל וכן כתב הוא ז"ל בפי' המשנה ז"ל וזה הדין כולל לשוכר וחוכר ע"כ:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשס״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.