תשובה איברא דהכי פסקו הפוס' ולא (אסרו) [אמרו] אלא אשפה שבשוק כ"ע מודו וכבר תמהו רבים על דברי רבינו ז"ל מהטעם אשר כתבת ולא ראיתי מי שיתרץ דברי הרב ז"ל ומשום הכי (אם) אומר שלא רצה הרב ז"ל לפסוק הלכה כר' חנינא ולא כההיא עובדא דבאותו הזמן לא היו הנכרים שוחטין אלא נוחרים או חונקין ומשום הכי ליכא למיתלי אלא בישראל וכיון דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם לא אסרינן אלא באשפה שבשוק דודאי נבלה היא אבל אם מצאה בשוק מותרת דאיכא למימר מישראל נפל וכן אם מצאה באשפה שבבית איכא למימר לאו נבלה היא אלא אדם החביאה לשם כיון שלא הוליכוה לאשפה שבשוק. אבל בזמנו של הרב ז"ל הורגלו כל העולם בשחיטה וכ"ש הישמעאלים שאסור להם לאכול אלא שחוטה (אין) ראוי לפסוק כר' יהודה לחומרא דאם מצאה בשוק דאע"ג דרוב הנמצאים אצל שחיטה מומחין הם סמוך מיעוטא אנכרים דשחטי נמי ואסורה. וכן אם מצאה באשפה שבבית אתרעאי רובא כיון שנמצאת באשפה דאיכא למימר אחד מן הנכרים השליכה שם וכיון דאיכא תרתי לריעותא חדא דהושלכה באשפה. ותו דאיכא למימר אחד מן הנכרים שחטה והשליכה תלינן בכל אחת מהני ואזלינן לחומרא באיסורא דאורייתא דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשס״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.