תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתש״ס סימן ב׳

תשובה הנכון בדברי הרב ז"ל דשלשה מיני חרישה יש חרישה לתקן את הקרקע לא נאסרה מן התורה כלל וזו היא שכתב הרב ז"ל באותו פרק כיצד החורש או החופר לצורך הקרקע וכו' ב' חרישה לחפות את הזרעים וזו זריעה ממש היא והשתא נימא דזריעה וקצירה תרווייהו כתיב בעשה ולא תעשה שנאמר בחריש ובקציר תשבות והיינו עשה ובלא תעשה שנאמר שדך לא תזרע את ספיח קצירך לא תקצור. עוד יש חרישה שלישית שהיא לגדל האילנות שהיא בכלל זריעה כמו שהזמירה היא תולדה דזריעה שהיא לגדל האילן ולהצמיחו כן התרישה לצורך האילנות הוי בכלל זריעה שע"י חרישה זו גדל האילן כמו שע"י חרישה מגדל הזרע והוי בכלל זריעה נמצאת למד דחרישת האילנות בשביעית אסורה מן התורה ולכן דקדק הרב ז"ל בלשונו החופר או החורש לצורך הקרקע דוקא לצורך הקרקע הוי איסורו מדרבנן אבל לצורך הזרעים או לצורך האילנות הוי איסורו מן התורה. והשתא אתיא הלכתא למשה מסיני דעשר נטיעות חורשין כל בית סאה בשבילן עד ערב שביעית ודוקא בנטיעות שהם נוחות להתקלקל אבל בזקנות אסור שלשים יום קודם שביעית משום תוספת שביעית וגם זה מכלל הלכה למשה מסיני וטעמא דמלתא דקב"ה חס על ממונם של ישראל ואם לא יחרשו כל בית סאה בשביל עשר נטיעות עד ערב שביעית יתייבשו ויפסדו אבל זקנות יש להם כח ולא יפסדו אפי' שלא יחרשו להם כל השדה שלשים יום קודם ר"ה ודי להם שיחרוש תחתיהן וחוצה להם כמלא אורה וסלו. ודוקא בתוספת שביעית אבל בשביעית עצמה אסור כדתנן ואין עושין עוגיות לגפנים ואמרינן עלה והנ"מ חדתי אבל עתיקי שרי ולא גמירי הלכתא אלא בזמן שב"ה קיים אבל בזמן שאין ב"ה קיים הכל מותר עד ערב שביעית וכיון דאיכא איסור תורה בחרישה לצורך האילנות תו ליכא לאקשויי מה שהקשו היכי מחמרינן בתוספת שביעית טפי משביעית. ועוד מקשינן דלמאי אצטריך הלכתא דעשר נטיעות כיוו דחרישה גופה בשביעית מותרת דהא ברירנא דחרישה תחת האילנות בשביעית אסורה מן התורה ואתיא הלכתא דעשר נטיעות לאסור עבודת הקרקע בתוספת שביעית ולהתיר חרישת בית סאה לי' נטיעות מפוזרות מטעמא דכתיבנא. נמצאת למד דבזמן שב"ה קיים כל עבודה שהיא לצורך הזרעים או האילנות אסורה בתוספת שביעית וכל שכן בשביעית עצמה שיש בה לאו ועשה חוץ מעשר נטיעות שחורשין כל בית סאה בשבילן עד ערב שביעית אבל שאר אילנות כל צירכן מותר בתוספת שביעית ולא בשביעית אבל לחרוש את הקרקע לצורך הקרקע ואין בו אילנות כלל אין איסור מן התורה ולא מהלכה לא בשביעית ולא בתוספת שביעית אלא מדרבנן אסרו אותה ואפי' בתוספת שביעית. ובזמן שאין ב"ה קיים הכל מותר עד ערב שביעית אבל בשביעית עצמה אסור חוץ מחרישה לצורך הקרקע ועובר עליה על שני מיני החרישות שזכרנו בלאו ועשה אבל חרישה לצורך הקרקע אינה אסורה אלא מדרבנן: