תשובה הרשב"א ז"ל נשאל על זה סימן תקפ"ג ולא ראיתי שתירץ בה כלום אלא העלה כי לענין להתירו בבת ישראל אין חילוק ביניהם אבל לענין בתו יש חילוק לינשא לכהונה והרב ז"ל לא איירי התם לא לענין בתו ולא כהונה. ונ"ל ליישב דבריו ז"ל דנקט עד שיביא ראיה שנשתחררה אמו ואח"כ ילדה אותו לאשמעינן שאפילו היה אביו איניש דעלמא ואיכא למיחש שמא בא עליה ואח"כ שחרר אותה ונמצא הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אפי' הכי יורש את אביו דאע"ג דלענין לישא בת ישראל לא נפקא מינה מידי לענין ירושה נפקא מינה דאי הוה אמר עד שיביא גט שחרור לא הוה ידעינן דין הירושה דעד כאן לא אמרינן שאם היה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אינו יורש את אביו כההיא דרב מרי בריה דאיסורגיורא דהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה ואמר רבא היכי ליקנינהו רב מרי להני זוזי אי בירושה לאו בר ירושה הוא לא אמרינן הכי אלא בגר ממש אבל ישראל הבא על שפחתו כיון דחזינא דילדה אותו והיא משוחררת מסתמא קודם שבא עליה שחררה ויורש את אביו דאיכא כמה טעמי חדא דלא שביק היתירא ואכיל איסורא. ותו דרגלים לדבר דהא חזינן דשחררה. ותו דמוקמינן ולד אחזקתיה ובקדושה נוצר. ותו שהרי הוא אומר שהוא בנו ומשוחרת היא אמו:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתש״נ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.