שבועה שלא אוכל שמונה וכו'. זה מבואר שהרי כיון שנשבע שלא יאכל שמונה כשחזר ונשבע על תשעה לא חלה שבועה על השמונה שכבר הוא מושבע עליהם וכן אם נשבע שלא יאכל עשרה לא חלה שבועה על השמונה ולא על התשעה שכבר הוא מושבע עליהם. וא"ת כיון דשמונה בכלל תשעה ותשעה בכלל עשרה למה לא תחול אכולל ויתחייב על השמונה ג' מלקיות ועל התשעה שתים ועל העשרה אחת ובמה שכתבנו למעלה מיושב דלא חשיב כולל עד שיפרש ויאמר שלא אוכל שמונה ותשע ועשר דמגו דחיילא שבועה אעשר חיילא נמי אתשע ואשמונה דומיא דהך דתאנים וענבים דלעיל אבל אם לא פירש אלא שלא אוכל עשר לא חיילא אתשע ואשמונה בכולל תדע דהא קי"ל שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטרפות שקצים ורמשים פטור משבועת ביטוי והלא שלא אוכל משמע שלא אוכל כלל לא שחוטות ולא נבילות ואפ"ה לא חיילא בכולל עד שיפרש שבועה שלא אוכל נבילות ושחוטות. שבועה שלא אוכל עשרה שבועה שלא אוכל תשעה שבועה שלא אוכל שמונה וכו' לפי שבזמן שנשבע על עשר עדיין היה מותר בתשע וכשחזר ונשבע על תשע חלה שבועה ועדיין היה מותר בשמונה וכשחזר ונשבע על שמונה חלה שבועתו לפיכך כשאכל עשרה עבר על שבועת שמונה ותשע ועשר וחייב ג' מלקיות או ג' קרבנות ואם אכל תשע עבר על שבועת שמונה ותשע וחייב שתים ואם אכל שמונה אינו חייב אלא אחת והיינו דגרסינן בגמרא סיפא תני שבועות כי רבה פגע ביה אבימי אחוה אמר ליה שבוע' שלא אוכל תשע ועשר מהו א"ל חייב על כל אחת ואחת א"ל אשתבשת אי תשע לא אכיל עשר לא אכיל פי' דשבועה על שבועה היא שהנשבע שלא יאכל תשע נשבע שלא יאכל עשר דכל כמה דלא אכיל תשע לא אתי לכלל עשר. שבועה שלא אוכל עשר ותשע מהו א"ל אינו חייב אלא אחת א"ל אשתבשת עשר הוא דלא אכיל הא תשע מיהא אכיל. פי' ולא נאסרו עליו תשע בראשונה וכי אכיל תשע איחייב משום שבועה אחרונה וכשהשלימן לעשר עבר על הראשונה. ויש לדקדק בדברי הרב למה הוסיף שמונה והלא אין בסוגיא אלא תשע ועשר ומהם אתה למד לכל החשבונות ויש לומר דלרבותא נקט אע"ג דהאי גברא תפיש בשבועות ומכוין לאסור עצמו במנין הרבה ואם נשבע על עשר ותשע ושמונה ואכל עשר לוקה ג' אפ"ה לא נתכוין שתחול לשבועת עשר על שבועת תשע ושמונה בכולל ואינו לוקה אלא אחת על כל אחת. וכתבו התוספות שאם אמר שבועה שלא אוכל תשע אלו וחזר ואמר שבועה שלא אוכל עשר דחיילא שבועה שניה ע"י מגו ואין נראה כן דעת הרב כיון שלא פירש שלא אוכל תשע ועשר דומיא דשלא אוכל נבלות ושחוטות ומ"מ מסתברא לי שאם אמר שבועה שלא אוכל תשע וחזר ואמר שבועה שלא אוכל עד עשר דחיילא בכולל ואם אכל תשע לוקה שתים דהוי כאלו פירש בשבועה השניה שלא אוכל תשע ועשר וכן אם אמר שבועה שלא אוכל שמונה וחזר ונשבע שלא אוכל עד תשע וחזר ונשבע שלא אוכל עד עשר אם אכל שמונה לוקה ג' אכל תשע לוקה חמש אכל עשר לוקה שש שלש משום שמונה וחמש משום תשע ושש משום עשר וכן כל כיוצא בזה המנין דבשלמא כשאומר שלא אוכל עשר משמע עשר לא אכילנא אבל תשע אכילנא ומשום הכי לא חיילא אבל האומר שלא אוכל עד עשר לא אתי למעוטי תשע אלא להוסיף דלא אכילנא לא תשע ולא עשר ולפיכך חיילא בכולל ומודה הרב בכיוצא בזה:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתשל״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
