תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרצ״א סימן ב׳

תשובה כגון דא צריכה רבא וכבר קדמך הר"ן ז"ל בפי' ההלכות פרק האיש מקדש והעלה אותה בצ"ע. ועוד יש לדקדק בלשון הרב ז"ל שכתב ואפי' אם נתאלמנה או נתגרשה מן הקדושין אינה אסורה לכהן וגם דין זה פשוט כיון דאין שם קדושין כלל. ומה שנ"ל לתרץ אחר בקשת המחילה מהרב ז"ל דלא אצטריך אלא היכא דבגרה דסד"א דקדושיה גדלי עמה כדאמרינן גבי קטנה שהשיאוה אמה ואחיה שאם גדלה שוב אינה יכולה למאן דקדושיה גדלי עמה אף הכא נמי כיון שנתרצה האב והיא גדלה ה"א דאינה יכולה לעכב קמ"ל ולפיכך כתב הרב בין היא ובין אביה יכולין לעכב להשוות היא לאביה מה אביה יכול לעכב בכל זמן אע"פ שהיא עתה גדולה שהרי נתקדשה בעודה ברשותו אף היא יכולה לעכב בכל זמן אע"פ שהיא בוגרת עתה ונתרצה האב כיון דבשעה שנתקדשה היתה ברשות האב ונתקדשה שלא מדעת האב ומהאי טעמא אצטריך לאשמעינן דאינה אסורה לכהן אע"פ שהיא בוגרת לפנינו. עוד למדנו מדבריו ז"ל שאפי' נתרצה האב אחר שגדלה יכולין שניהם לעכב דה"א דהא דאמרינן אפי' נתרצה האב אינה מקודשת הנ"מ שנתרצה בזמן שרשותו עליה דכיון שלא נתרצה קודם הקידושין ונתקדשה שלא מדעתו אף אם נתרצה אינו מועיל כיון שעדיין היא ברשותו אבל אם בגרה שכבר יצאת מרשותו ואיכא רצונה ורצונו הנ"א שאין אחד מהם יכול לעכב קמ"ל בין היא בין אביה יכולין לעכב. עוד למדנו שאפי' נשאת מכח קדושין הללו יכולין שניהם לעכב לעולם ותצא בלא גט ואם נפלה לפני יבם תצא בלא חליצה שהרי אין שם קדושין וכל א' מהם יכול לעכב ולכן אל תתמה על מה שכתב ובין היא ובין אביה יכולין לעכב. והנראה לעניות דעתי כתבתי: