תשובה לשון הרב בזה קשיא רישיה לסיפיה שכתב וחייב לשכור מלמד לבנו תידוק הא לבן בנו אינו חייב אימא סיפא ואינו חייב ללמד בן חברו אלא בחנם תידוק הא בן בנו חייב לשכור לו מלמד וכבר ידעת כי כל מקום שנמצא כיוצא בזה במשנה או בברייתא אנו רגילין לתרץ רישא דוקא וסיפא נעשה וה"פ לבנו דוקא חייב לשכור לו מלמד ובן בנו נעשה לענין זה כאלו הוא בן חברו ואינו חייב לשכור לו מלמד ואע"פ שזה התירוץ דחוק קצת בלשון הפוסק י"ל דלהכי נקט בן חברו לאשמעינן דבחנם חייב ללמדו ואע"ג דכתב בראש הפרק ולא בנו ובן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם וחכם וכו' הכא אשמעינן דחיוב נמי איכא א"נ רישא בתורה שבעל פה וסיפא בתורה שבכתב. ומ"מ מסתברא לי דאין חייב לשכור מלמד לבן בנו כדמשמע רישא דמלתיה. וטעמא דעיקר הדין בבנו מן התקנה ולא מן הדין ואין לנו אלא כענין התקנה בלבד והכי אמרו מתקנות יהושע בן גמלא ואילך אם אינו יודע ללמדו בעצמו שוכר לו מלמד:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרפ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.