תשובה היה לך לדקדק בלשון הרב דלעיל קאמר שתה רביעית ומזגה במים ובסיפא קאמר שתה כדי רביעית והיה בה מים כל שהוא והענין הוא דברישא איירי דשתה רביעית שלם ומזגה כדרך העולם ומש"ה לכתחלה לא יעבוד. אבל בסיפא איירי ששתה כדי רביעית בין יין ומים והרי לא שתה רביעית יין ואע"ג דברישא קאמר שתה פחות מרביעית ועלה קאמר פטור ואינו מחלל עבודה לא קשיא דהתם שתה אותו בלא מים ולפיכך לכתחלה לא יעבוד אבל בסיפא איירי דשתה פחות מרביעית ויש בו מים. ותו לעיל איירי שמזג אותו וכן דרך שותי היין וגזרו שלא יעבוד לכתחלה אבל בסיפא איירי שלא מזג אותו אלא שהיה בו מים ובהצטרפות ג' דברים חדא שלא היה ביין רביעית ושהיה בו מים ולא היה דרך מזיגה אין כאן שכרות ולא כן דרך שותי היין ולפיכך לא גזרו בו ומותר לעבוד לכתחלה וכל שכן שמותר להורות והראב"ד חולק בעבודה ומודה בהוראה ואפי' שלא תחליק בין מזגו להיה בו מים שני הטעמים הראשונים קיימים דהיינו שהוא פחות מרביעית ויש בו מים מה שאין כן ברישא ולפיכך מותר לעבוד:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרע״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.