תשובה דע דלא אמרינן לאו הבא מכלל עשה עשה אלא שהוציאו הכתוב בלשון עשה ממש ולא הוזכר בכתוב הלאו כלל. אבל הכא הוציאו הכתוב בלשון לאו כדקיי"ל השמר פן ואל הרי זה לא תעשה והכא הוי כאלו כתב לא תלבש תפילין אלא מימים ימימה וה"פ דקרא ושמרת את החקה הזהר שלא תהיה חוקה זו אלא מימים ימימה ולא בלילה ולפיכך כתב הרב ז"ל עובר בלאו והא דלא כתב דלוקה עלה כשאר לאוין משום דקיי"ל שכל המכוין לעשות מצוהאע"פ שעבר על לאו אינו לוקה לפי שהוא סבור שעושה בטוב לקיים מצות תפילין וטעמא דמסתבר הוא דהיכי מלקינן ליה והוא אומר לעשות מצוה נתכוונתי ואעפ"י שהתרו בו הרי הוא אומר לעשות מצוה אני מכוין. ותו דאין כשאר הלאוין כיון דאם היו עליו מבעוד יום מותר להניחם עליו בלילה והיינו שלא מנה הרב לאו זה בכלל מנין המצות:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרס״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.