תשובה קרועי בגדים הוקשו לפרועי ראש שנאמר ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו הא אם עבד והוא קרוע בגדים חייב מיתה בידי שמים וכשם שפרועי ראש אין מחללין עבודה אף קרוע בגדים אינו מחלל עבודה. וא"ת כיון שכתוב בהדיא דפרועי ראש במיתה אמאי אצטריך למילף ליה משתויי יין כתב הרב באותו הפרק וז"ל כהן שגידל שערו אסור לו להכנס מן המזבח ולפנים ואם נכנס ועבד חייב מיתה בידי שמים כשכור שעבד שנאמר ויין לא ישתו כל כהן וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו מה שתויי יין במיתה אף מגודלי פרע במיתה ואין פרועי ראש מחללין עבודה אע"פ שהם במיתה. וי"ל דאי לאו קרא ה"א דהאי ולא תמותו לא קאי אלא אקרועי בגדים דסמיך ליה א"נ דהוה מוקמינן ליה בכ"ג לכך יליף מקרא דכתיב כל כהן ואע"ג דאתיא מהיקש מקרא ניחא ליה לאתויי שהוא מפורש טפי ועדיין צריך עיון לפי שהפסוק שהביא הוא מדברי קבלה ושמא היקישא של תורה עדיפא מדברי קבלה וקרועי בגדים היינו שהוא קרוע מן הצואר במקום אחד כדרך שקורע על המת ובגדים מקורעים היינו שהם מקורעים במקומות הרבה שלא במקום שקורעים על המת כדרך בגדי הפחותים שאינם מקפידים על עצמם ולא על מלבושיהם והתורה אמרה לכבוד ולתפארת ואין זה דרך כבוד ולפיכך עבודתו פסולה והוי כמחוסר בגדים לענין חלול עבודה ואינו מחוסר בגדים ממש לענין חיוב מיתה בידי שמים:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרס״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.