(פט) שאלת ממני ידיד נפשי על מה שכתב הרב פ"ו מהלכות ביאת מקדש וז"ל אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי וכתב בפרק שלאחריו מי שנמעכו הביצים שלו וכו' משמע דביצים הוו מומין שבגלוי וכן מי שנטל רוב המדבר של לשונו. משמע דלשון הוי מומין שבגלוי ובפרק ה' מהלכות עבדים כתב וז"ל כיצד בראשי איברים וכו' א"כ למה נאמר שן ועין לדון מהם מה שן ועין מומין שבגלוי ואינם חוזרין אף כל מומין שבגלוי ואינם חוזרין עבד יוצא בהם לחירות אבל המסרס עבדו בבצים או החותך לשונו אינו יוצא בהם לחירות ע"כ. וקשיא בצים אבצים וקשיא לשון אלשון:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרס״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.