תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרל״ג סימן ב׳

תשובה תוספות הקשו קשיא זו בפ"ק דחולין דתניא התם נתמלא זקנו ראוי לעשות ש"צ ולירד לפני התיבה לישא את כפיו ותירצו דברייתא איירי להיות נושא את כפיו בקבע הכי דייק לישנא דראוי לעשות ראוי למנותו ש"צ ולהיות נושא את כפיו והתם מיירי באקראי בעלמא שיכול לישא את כפיו ולירד לפני התיבה אם הביא שתי שערות אעפ"י שלא נתמלא זקנו והא דאמרינן בסוף לולב הגזול קטן היודע לישא את כפיו מחלקין לו תרומה בבית הגרנות התם יודע לישא את כפיו קאמר אבל לא שיהא מותר לישא את כפיו. והתוספות תירצו דקטן נושא את כפיו עם הגדולים כדאמר גבי שיר בין רגלי הכהנים היו עומדים וצוערי הלוים היו נקראים אבל בפני עצמו אינו נושא את כפיו עד שיביא שתי שערות וכן העלו התוספות והרשב"א והר"ן ז"ל וכן כתב הרב נטרונאי ומ"מ מלשון הרב ז"ל משמע דאפי' אקראי בעלמא אסור מדכתב בראש הפ' ששה דברים מונעים נשיאות כפים נמני להו ואזיל השנים כיצד וכו' וכן בדין שלא יהיה נער שלא נתמלא זקנו עומד ומברך את הקהל ותפס ז"ל לשון הברייתא דבפ"ק דחולין כפשטה אי ראוי לישא את כפיו אבל קודם לכן אין ראוי ופסול. והא דפרק הקורא את המגלה לא תידוק הא אם הביא שתי שערות נושא את כפיו אלא הכי תידוק הא אם נתמלא זקנו נושא את כפיו. וא"ת לשמעינן אם הביא שתי שערות וכ"ש קטן ואמאי נקט קטן זה לא קשיא דאשמעינן דאפי' קטן ממש קורא בתורה. ותו אשמעינן דקטן הוא ואינו פורס על שמע אבל אם הביא שתי שערות פורס על שמע וכן כתב הוא ז"ל נמצאת אומר דהדיוק הוא לצד דין לגבי פורס על שמע דייקי הא אם הביא שתי שערות פורס. ולגבי נושא את כפיו דייקי הא נתמלא זקנו נושא את כפיו. ולענין לירד לפני התיבה קטן שהביא שתי שערות אקראי בעלמא מותר אבל קבע לא כן משמע מלשון הרב ז"ל ומי שלא נתמלא זקנו אעפ"י שהוא חכם גדול לא יהיה ש"צ מפני כבוד הצבור אבל פורס הוא על שמע משהביא שתי שערות אחר י"ג שנים ע"כ: