תשובה איברא דתרוייהו דבר שבקדושה נינהו אבל ק"ש בעיא כוונת הלב טפי משאר ברכות ובעינן שלא יהרהר בדבר אחר הילכך בין בשל גדול בין בשל קטן איכא הרהור ואסור אבל בשאר ברכות נהי דבעינן והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ואפי' מכוסה בזכוכית כיון שנראה מתוכה איכא משום ולא יראה בך ערות דבר מ"מ של גדול הוי ערוה של קטן לא הוי ערוה ולהרהור לא חיישינן חדא דלא בעינן כונת הלב וכדכתיבנא. ותו דכיון שהיא של קטן שהוא רגיל בה תדיר ובמלאכתו טריד לא יבוא לידי הרהור. ותו דברכה קצרה היא מה שאין כן בק"ש הילכך גבי גדול נמי היה מותר אי לאו משום דכתיב והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערות דבר הא למדת דאפילו שהיה ערות הגדול מכוסה בזכוכית לא יברך עד שיכסה שלא יראנה דבעינן ולא יראה בך ערות דבר והא איכא אבל ערות קטן אינה ערוה ומותר לברך כנגדה אעפ"י שאינה מכוסה כלל וכן נהגו כל ישראל:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתרכ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.