תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתר״ח סימן א׳

(לה) ולענין ששאלת מהפי' ההוגה את השם באותיותיו דע כי הפירוש המוסכם אצלנו שהוגה את השם בלא כינוי שם האדנות בכל אחד מנקודותיו אבל התוס' כתבו במסכת סוכה ובכמה מקומות שפירוש ההוגה את השם שקורא אותיות השם כגון יוד הא וכו' והכי דייק לישנא דההוגה את ה' באותיותיו ולכן טועים מלמדי תינוקות שהיו מלמדין את התינוקות בהגיהתה וגדולה מזו כתבו בשם ר"ח כי אפי' ההוגה את ה' שם האדנות באותיות ג"כ אסור וזו חומרא גדולה היא שלא תהיה הגיהת האותיות גדולה מהגיהת השם עצמו ובשלמא שם ההויה כיון שהוא אסור לקרות אותו בלא כינוי אבל שם האדנות כיון שהוא בעצמו כינוי שם ההויה אין להחמיר בו בהגיהת אותיות ולא ראינו מי שהיה נזהר בזה ור"ח ז"ל אזיל לשיטת גירסתו שהוא גורס בברייתא אלף דלית מאדנות וקשה עליו מאי שנא מצדיק בית מצבאות ומשין דלית משדי והוצרך לתרץ לפי שיטתו משום דהוי כינוי לשם ההויה וכל זה ודאי דוחק גדול ליודעי חן שהרי יש כמה שמות למעלה משם האדנות ואין אסור להגיה אותם באותיותיהם וכ"ש שם האדנות שאין בכל השמות למטה ממנו והוא כינוי לשם ההויה ונקרא אצלינו היכל וכן עולה שם אדנות ולכן אין להחמיר בו כולי האי והוא יראני נפלאות מתורתו. הלכך נקיטינן מלתא מציעותא דבשם ההויה הכל אסור בין לקרות אותו ככתבו בין להגות אותיותיו והעושה כן אין לו חלק לעולם הבא אבל בשם האדנות אין להחמיר וכדכתיבנא: