(לב) ולענין מה ששאלת לשון הרמב"ם ז"ל בהלכות גרושין הנה בדקתי בספרים המדוייקים ויש בידי שני אבן העזר כתיבת יד וכתוב בכולם הכותב גט בשבת או ביוה"כ וכו' כתבו וחתמו בי"ט בזדון ונתנו לה אינה מגורשת שהרי העדים פסולין מן התורה כתבו וחתמו ביו"ט בזדון ונמסר לה בפני עדים כשרים הרי זה גט פסול כתבו בשבת וכו' אע"ג דאיסור סקילה [כיון] דבשוגג הוא הגט ועדים כשרים כתבו בי"ט בזדון אע"ג דאיסור לאו הוא כיון שנמסר בפניהם אינה מגורשת שהרי העדים פסולים מן התורה וקמ"ל דלא בעינן עידי חמס אלא כל העובר על איזה לאו שיהיה פסול לעדות מן התורה כתבו בי"ט בזדון ונמסר בפני עדים כשרים הרי זה גט מן התורה דעידי מסירה כרתי אבל מרבנן פסול דהוי כמזוייף מתוכו וק"ק ביוה"כ למה לי אם משום שוגג שבת עדיף ואי משום מזיד י"ט עדיף וי"ל דאורחיה למתני יוה"כ בהדי שבת כדתנן השוחט בשבת וביום הכפורים ובדין הוא דלא לתנייה לסיפא בבא באנפי נפשה אלא דליתני בד"א שלא מסרו בפני עדים אבל אם מסרו בפני עדים כשרים הרי זה גט פסול ולא דק והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתר״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.