(יג) שאלת ממני על לשון הרמב"ם ז"ל פרק י"ז מהלכות סנהדרין וז"ל מי שאמדוהו וכשהתחיל ללקות נתקלקל מחמת ההכאה וכו' אבל אם נתקלקל מחמת הפחד מקודם ההכאה אפילו נתקלקל משיצא מב"ד ללקות ואפילו מבערב הרי זה לוקה כל האומד שאמדוהו. וקשיא לך מאי מי שאמדוהו והלא בלא אומדנא הדין כך. ותו מאי כשיצא מב"ד ללקות והלא בפני ב"ד היו מלקין אותו דכתיב והפילו השופט והכהו לפניו. ותו מאי אפי' מבערב והלא כל מה שהוא קרוב להכאה הוי חידוש טפי שלוקה כל האומד. ותו מאי ערב אפי' מן הבוקר הוה ליה למימר ותו מי שאמדוהו שיתקלקל אם ילקה בעוד שמלקין אותו מה דינו ולמה השמיטו הרב ז"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ה · חלק תתתקפ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.