שאלה שאל המשכיל וחכם כ"ר שמואל ירושלמי יצ"ו וז"ל יהודי אחד הפקיד חבית אחד של ערק"י אצל הקונשול ופתח אותה הקונשול ולקח ממנה ואמר ליהודי שיבוא ויקח את שלו במהרה ואם לאו לא ימצא בה דבר ושאל ממני אם יש בה אי זה איסור ונראה לי לפי קוצר דעתי שאין בה שום איסור. אם מצד מגע עכו"ם לא מיבעיא לדעת הרמב"ם ז"ל שאמר שכיון שהרתיח אותו על גבי האור לא שייך נסך אלא אפילו לדעת הפוסקים האחרים שאומרים משום חתנות זה אינו נקרא יין אלא ערק"י וא"ת מצד שמא החליף בכאן לא שייך חלוף ואחרים אומרים שבכאן שייך חלוף ולי נראה שבכאן לא שייך חלוף בשום צד הראשון כי אינו עני וצריך לו שנאמר שמא החליף והב' כי אין בביתו ערק"י אלא זה וכן העיד היהודי ואפילו שיהיה לו אינו ירא הקונשול מן היהודי שיחליף שהרי אומר לו בפירוש שהוא לוקח ממנה בכל יום ואם לא יקח אותה במהרה שימצאנה ריקנית כי הנערים שלו שואלים ממנו יין ואין לו ממה ליתן להם אלא ממנה ולכן הוא מאיים עליו שיקח את שלו במהרה וע"ז יורנו רבינו מהו הדין בזה. ואין להאריך כי אם בשלום אדונו שיפרה וישגה כחפצו וחפץ המזומן למאמרו הצעיר שבתלמידיו שמואל ן' כה"ר שלום ן' ברהו"ן ז"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקע״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.