שאלה ראובן יש לו אשה במקום אחר ואמר לשמעון קח המעות הללו ותתן אותם למי שילך לאותו מקום שיתנם לאשתי ושמעון נתנם ללוי ואמר לו תוליך המעות הללו לאשתו של ראובן והלך לוי ונתן המעות ליהודה שיתנם ביד האשה ויהודה זה יש לו חוב מבורר בשטר על ראובן ותפסם בחובו ולא נתנן לאשתו של ראובן אחר כך בא לוי למקום שהיה שמעון ותבע שמעון את לוי למה שנית בשליחות ונתת המעות ליד יהודה ולא ליד האשה השיב אני נתתים ליהודה שיוליכם לאשה וכן עשה יהודה שנתנם לאשה ואני אביא כתב משם איך הגיעו המעות ליד האשה. וב"ד חייבוהו להחזיר המעות לשמעון כיון שהודה ששינה בשליחות וכשיביא כתב שהגיעו ליד האשה יחזירו לו מעותיו. ואחר כמה ימים טען כי ב"ד ידעו שהיו אלו המעות של ראובן ולקחום ונתנום ליהודה שהוא בעל חובו של ראובן. ועחה יורה המורה אם יש ממשות בזו הטענה כיון שאין בידו מעשה בית דין או אם היו בית דין יכולין לעשות כן ואם לוי יכול להתהפך מטענה אל טענה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקנ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.